• שרון בדלוב

האם הנבואה "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת" התקיימה?


הקדמה

נאמר בפרקנו:

א. "ויהי דבר ד' אל יונה שנית לאמר:

ב. קום לך אל נינוה העיר הגדולה, וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דֹבר אליך.

ג. ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר ד', ונינוה היתה עיר גדולה לאלקים, מהלך שלֹשת ימים.

ד. ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד, ויקרא ויאמר: עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת.

ה. ויאמינו אנשי נינוה באלקים, ויקראו צום וילבשו שקים, מגדולם ועד קטנם.

ו. ויגע הדבר אל מלך נינוה, ויקם מכסאו, ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק, וישב על האפר.

ז. ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדֹליו לאמר: האדם והבהמה, הבקר והצאן, אל יטעמו מאומה, אל ירעו, ומים אל ישתו.

ח. וְיתכסו שקים האדם והבהמה, וְיקראו אל אלקים בחזקה, וְיָשֻבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם.

ט. מי יודע ישוב ונחם האלקים ושב מחרון אפו ולא נאבד.

י. וירא האלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה, וינחם האלקים על הרעה אשר דבר לעשות להם, ולא עשה".

נשאלת השאלה: כיצד יתכן שדבר ד' "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת" לא התקים?

א. הסבר הרד"ק והרמב"ם

כתב הרד"ק בפסוק י': "וינחם האלקים - כי כל דבריו שאמר להרע לבני האדם בתנאי אם לא ישובו, אבל אם ישובו - יסלח. וזו המדה היא ממדותיו יתברך, כמו שאמר בתורה, וכן אמר ירמיהו (יח, ז-ח): 'רגע אדבר' וגו', וכן אמר יחזקאל (יח, כז-כח): 'ובשוב רשע מרשעתו' וגו'".

הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פ"י ה"ד) הרחיב בענין: "דברי הפורענות שהנביא אומר, כגון שיאמר: 'פלוני ימות', או: 'שנה פלונית רעב', או: 'מלחמה', וכיוצא בדברים אלו - אם לא עמדו דבריו אין בזה הכחשה לנבואתו, ואין אומרים: 'הנה דבר ולא בא'. שהקב"ה ארך אפים ורב חסד, ונחם על הרעה, ואפשר שעשו תשובה ונסלח להם, כאנשי נינוה, או שתלה להם, כחזקיה.

אבל אם הבטיח על טובה, ואמר שיהיה כך וכך, ולא באה הטובה שאמר - בידוע שהוא נביא שקר. שכל דבר טובה שיגזור הא-ל, אפילו על תנאי - אינו חוזר. הא למדת שבדברי הטובה בלבד יבחן הנביא.

הוא שירמיהו אמר בתשובתו לחנניה בן עזור, כשהיה ירמיה מתנבא לרעה וחנניה לטובה, אמר לו לחנניה: 'אם לא יעמדו דברי - אין בזה ראיה שאני נביא שקר, אבל אם לא יעמדו דבריך - יודע שאתה נביא שקר', שנאמר: 'אך שמע נא את הדבר הזה וגו', הנביא אשר ידבר שלום - בבוא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ד' באמת' (כח, ו-ט)".

ב. הסבר ה"שיח יצחק"

בהגדה של פסח עם פירוש "שיח יצחק" (לרבי יצחק מלצן, בעל המחבר פירוש "שיח יצחק" על סידור הגר"א "אישי ישראל") בפתיחה הכוללת סעיף ה כתב: "דבר ד' לא ישוב ריקם. ואולם יש בו הרבה כוונות מתחלפות. ותשתנה הכוונה כפי ענין בחירת האדם הבאה אחר כך. שאם היו הדברים מבוארים ומבוררים היה זה כעין גזירה (וכן מתבאר מדברי הרמב"ן בפרשת וילך). כמו 'ונינוה נהפכת' (יונה ג, ד), נכלל בזה לבד הכוונה הפשוטה עוד כוונה: שיתהפכו במעשיהם.

ובזהר הקדוש פירש על 'גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם ד' עליך' (דברים כח, סא), שהוא לשון העלמה (ועיין בתשובת הרדב"ז ח"ב תשס"ט).

ועל יהויכין מלך יהודה נגזר גזר דין שיש עמו שבועה: 'כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני, כי משם אֶתְּקֶנְךָּ'. והיה ראוי להיות: 'משם אנתקך'. אבל נכלל בזה עוד כוונה שנקרע הגזר דין לבסוף על ידי תשובתו, ועל כן כתיב: 'משם אתקנך', שכולל גם לשון תיקון" [הראני ידידי הרב גרשון באס נ"י].

וכן מצאנו באדם הראשון שאמר לו ד' שביום אכלו מעץ הדעת טוב ורע הוא ימות, ואחר כך כשאכל "יצא בדימוס" כלשון המדרש, כלומר: ניצל, ולא מת, כיון שעשה תשובה. אמנם גם דבר ד' הראשון לא חזר ריקם, שאף על פי שלא מת באותו יום שאכל, באותו יום נגזר עליו שיהיה בן מות, וכן נגזר עליו שימות בתוך "אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" (תהלים צ, ד). אך יש לשים לב שעיקר התירוץ לשאלה מדוע אדם הראשון לא מת, הוא מפני שעשה תשובה, והתירוצים הנוספים רק מסבירים כיצד דבר ד' בכל זאת התקיים, כמבואר לעיל.

יהי רצון שנתקן את כל מעשינו, וכל הגזרות הרעות ישתנו לטובה.

[עיין עוד ב"הדר הנביאים" במאמר "הוצאת יהויכין מבית הכלא ומשמעותה לדורות" וב"הדר המועדים-ירח האיתנים" במאמר "מדוע אדם נידון בא' בתשרי?"]

#יוםכיפור #יוםהכיפורים #תשובה #ספריונה #עשרתימיתשובה

Tel: 02-652-4556

ישיבת ירושלים לצעירים

רחוב הרב צבי יהודה 14 ירושלים

mazkirut@yyl.co.il

תמונות הגלרייה מתוך אוסף התמונות של ידידיה שרף