• שרון בדלוב

ניסוך המים על ידי דוד המלך


הקדמה

נאמר בפרקנו:

יג. "וירדו שלֹשה מהשלֹשים ראש, ויבֹאו אל קציר אל דוד אל מערת עדֻלם, וחית פלשתים חֹנָה בעמק רפאים.

יד. ודוד אז במצודה, ומצב פלשתים אז בית לָחֶם.

טו. ויתאוה דוד ויאמר: מי יַשְקֵנִי מים מבֹּאר בית לֶחֶם אשר בשער.

טז. ויִבְקְעוּ שלֹשת הַגִּבֹּרים במחנה פלשתים, וישאבו מים מבֹּאר בית לחם אשר בשער, וַיִּשְׂאו וַיָּבִאוּ אל דוד. ולא אבה לשתותם, וַיַּסֵּך אֹתָם לד'.

יז. ויאמר: חלילה לי ד' מעשֹׂתי זאת. הדם האנשים ההֹלכים בנפשותם. ולא אבה לשתותם".

כעין זה מסופר גם בספר דברי הימים (א יא, טו-יט).

בגמרות ובמדרשים נחלקו חז"ל בהסבר הפרשה, אבל מאמר קצר זה יעסוק רק בשיטה אחת.

א. הסבר בר קפרא

כך נאמר בירושלמי (סנהדרין פ"ב ה"ה), במדרש רות רבה (ה, א) ובמדרש שמואל (כ, א):

"בר קפרא אמר: חג היה, וניסוך המים היה, והיתר במה היה" (והובאו הדברים ברד"ק בפסוק ט"ז).

לפי זה דוד קיים במים אלו את מצות ניסוך המים של חג הסוכות!

יש בכך חידוש גדול, כיון שמצות ניסוך המים נוהגת בזמן הקרבת קרבן התמיד (רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פ"י ה"ו), וקרבן התמיד קרב דווקא במשכן (זבחים קיב ע"ב).

בזמן בריחתו של דוד משאול המלך היה המשכן בנוב (שמואל א כא, ז וזבחים קיב ע"ב ורש"י שם), אחר כך, עם החרבת נוב עיר הכהנים, הוא עבר לגבעון (דהי"א טז, לט-מ ועוד). ודוד לא היה שם, אלא במצודה. אבל מחדש בר קפרא שכיון שהיה זמן היתר הבמות - היה ניתן לקיים את מצות ניסוך המים גם בבמת יחיד!

ועיין שם בחדושי הרש"ש על המדרש רות רבה, שתמה כיצד יתכן להקריב קרבן ציבור בבמת יחיד.

ב. הסבר הרלב"ג

הרלב"ג גם כן הסביר את הפרשה כעוסקת במצות ניסוך המים, כדברי בר קפרא, אבל הוסיף וכתב שמכאן למדנו את המקור למצות ניסוך המים בבית המקדש בחג הסוכות!

כך כתב הרלב"ג: "ויסך אותם לד' - מזה המקום למדנו שכבר ינסכו מים לד' יתברך!

שאם לא היה נעשה זה במקדש - לא היה דוד מנסכם לד'.

ולפי שלא מצאנו מקום יותר ראוי לזה הניסוך מחג הסוכות, וזה לסיבות:

האחת: כי ד' יתברך בחר אז שיקחו מהצמחים הגדלים על המים, כאמרו: 'וענף עץ עבת וערבי נחל' (ויקרא כג, מ).

והשנית: כי אז ראוי לבקש המים מד' יתברך. וכמו שיקרבו העומר בפסח, לבקש ברכת הקציר, והבכורים בעצרת, לבקש ברכת פירות האילן, כן יקרבו המים בחג הסוכות, לבקש מד' יתברך ברכת הגשמים, כי אז יבא עת הזריעה ויצטרכו לגשמים.

והשלישית: כי שם לבד תמצא ההערה בתורה על ריבוי הנסכים, הנה ראוי שיהיו אלו הנסכים בחג הסוכות בזה האופן".

בתועליות (בסוף פרק כ"ד) הרחיב הרלב"ג יותר וכתב: "[התועלת] החמשה עשר הוא במצוות, והוא להודיע כי כבר היה במקדש ניסוך המים, ולזה נסך דוד המים ההם לד'. כי הוא מן השקר שיעבוד דוד ד' יתברך בדבר לא הוסכם שיעבוד בו במקדש. הנה כמו שלא יעשה אחד מן האנשים הטובים קרבן מן הצבי לד', כן לא היה ראוי לנסך המים אם לא היו מנסכים אותם במקדש! ומזה המקום יש סמך גדול וחזק למה שאמרו רבותינו מניסוך המים בחג הסוכות".

אבל יש להעיר שדברי הרלב"ג אינם זהים לדברי בר קפרא.

בר קפרא אמר: "חג היה, וניסוך המים היה, והיתר במה היה". כלומר שדוד קיים את מצות ניסוך המים של חג הסוכות בבמה. והערנו שיש בדבריו חידוש גדול, כיון שמצות ניסוך המים צריכה להיות צמודה להקרבת קרבן התמיד, שקרב רק במשכן.

לעומת זאת, הרלב"ג לא כתב שחג הסוכות היה, ומתוך כך ניתן להסביר את כוונתו שדוד ניסך את המים כקרבן יחיד, שבא בנדר ובנדבה. אלא שהרלב"ג הדגיש שבחג הסוכות היו מנסכים מים במקדש, כיון שלא שיך להקריב נדר או נדבה בדבר שאין אותו בכלל במקדש. וכך אכן הסביר את דברי הרלב"ג הרב יעקב ליב לוי המהדיר של פירוש הרלב"ג בהוצאת מוסד הרב קוק.

עוד הוסיף הרב לוי שמפשט הפסוקים לא משמע שהיה זה חג הסוכות, כיון שלא כתוב שדוד ביקש שיביאו לו מים כדי לקיים את מצות ניסוך המים, אלא בשביל לשתותם בעצמו: "מי ישקני מבאר בית לחם אשר בשער". ורק אחרי שהביאו לו את המים הוא לא אבה לשתותם וניסך אותם לד', כקרבן יחיד.

ג. מדוע התנאים לא למדו את מצות ניסוך המים מפרשתנו?

לפי דברי הרלב"ג יש לשאול: מדוע התנאים במסכת תענית (ב ע"ב - ג ע"א), שחיפשו מקור למצות ניסוך המים לא הביאו את פרשתנו כמקור למצות ניסוך המים, אלא הסתמכו על רמזים של "'הסך נסך' (במדבר כח, ז) - בשני ניסוכים הכתוב מדבר: אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין", או: "נאמר בשני: 'ונסכיהם', ונאמר בששי: 'ונסכיה', ונאמר בשביעי: 'כמשפטם' (שם כט, יט-לא-לג), הרי מ"ם יו"ד מ"ם, הרי כאן מים. מכאן רמז לניסוך המים מן התורה"?

נראה שהתנאים לא הביאו את פרשתנו כמקור למצות ניסוך המים, מפני שהיא אינה כתובה בתורה, אלא רק בנביאים, והתנאים רצו להביא רמז למצוה מהתורה.

יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ונזכה להקריב שם את כל הקרבנות, תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם.

#ניסוךהמים #ביתהמקדש #חגסוכות

Recent Posts

See All

מדוע ציותה התורה על השמחה בחג הסוכות?

הקדמה שלש פעמים ציותה התורה לשמוח בחג הסוכות: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל, ושמחתם לפני ד' אלקיכם שבעת ימים" (ויקרא כג, מ). "ושמחת בחגך... והיית אך שמח" (דברים ט

מדוע ברח יונה מלפני ד'?

הקדמה נאמר בפרקנו: א. "ויהי דבר ד' אל יונה בן אמתי לאמר. ב. קום לך אל נינוה העיר הגדולה, וקרא עליה, כי עלתה רעתם לפני. ג. ויקם יונה לִבְרֹחַ תרשישה מלפני ד', וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש, ויתן שכרה,

Tel: 02-652-4556

ישיבת ירושלים לצעירים

רחוב הרב צבי יהודה 14 ירושלים

mazkirut@yyl.co.il

תמונות הגלרייה מתוך אוסף התמונות של ידידיה שרף