גודל הנסיון שבעקדה לשיטת רש"י
הקדמה
פרשת העקדה פותחת במילים: "ויהי אחר הדברים האלה" (כב, א).
יש להבין: למה בדיוק מתכוונת התורה במילים אלו, ומה באה התורה ללמדנו במילים אלו?
בתשובה לשאלות אלו נאמרו הסברים רבים, ומהם עולים לימודים חשובים לדורות. מאמר זה יעסוק בהסברים שנאמרו על השאלות הללו לפי רש"י, שמקורם בדברי חז"ל.
המאמר לא יעסוק כלל בבאור המילים "והאלקים נסה את אברהם", שבהן עסקו רבים, אבל מתוך הפירושים למילים "ויהי אחר הדברים האלה" תובן יותר משמעות העקדה וגודל הנסיון שבה, והאהבה העצומה שהיתה לאברהם וליצחק כלפי ד'!
א. הסברי רש"י
רש"י כתב בשם חז"ל שני הסברים:
1. "יש מרבותינו אומרים: אחר דבריו של שטן, שהיה מקטרג ואומר: 'מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד!'
אמר לו [הקב"ה]: 'כלום עשה אלא בשביל בנו, אילו הייתי אומר לו זְבַח אותו לפני – לא היה מעכב'".
2. "ויש אומרים: אחר דבריו של ישמעאל, שהיה מתפאר על יצחק שמל בן י"ג שנה ולא מיחה. אמר לו יצחק: 'באבר אחד אתה מייראני? אילו אמר לי הקב"ה זְבַח עצמך לפני – לא הייתי מעכב'".
ב. דיון בדברי רש"י
על דברי רש"י שאלו המפרשים שאלות רבות וכאן נעסוק רק בשאלה אחת:
על הפירוש הראשון שאלו: הרי הסעודה היתה לפני שלושים וחמש שנה [הסעודה היתה "ביום הגמל את יצחק" (כא, ח) ויצחק נגמל בגיל שנתיים (רש"י שם) והעקדה היתה כאשר היה יצחק בגיל שלושים ושבע (רש"י כג, ב)], ואם כן מדוע המתין השטן מלקטרג כל אותו הזמן? ואם תאמר שהשטן קיטרג מיד – מדוע לא קיבל ד' את דבריו בשעה שקיטרג, וקיבלם אחרי שלושים וחמש שנה ("העמק דבר" ו"תורה תמימה")?
גם על הפירוש השני שאלו שאלה דומה, שכן ישמעאל גורש מבית אברהם בסמוך למשתה שעשה אברהם, ואם כן גם התפארותו של ישמעאל ותשובתו של יצחק היו באותו הזמן, ומדוע המתין ד' שלושים וחמש שנה עד העקדה ("נחלת יעקב" ו"משכיל לדוד")?
עוד יש לשאול על דברי רש"י: מה באה התורה ללמדנו במילים אלו?
על השאלה הראשונה על הפירוש הראשון - שהסעודה היתה לפני שלושים וחמש שנה, ואם כן מדוע המתין השטן מלקטרג כל אותו הזמן - נאמרו הסברים רבים, וכאן נביא רק הסברים שמהם עולה האהבה העצומה שהיתה לאברהם וליצחק כלפי ד', והאהבה העצומה שהיתה לד' כלפי אברהם ויצחק!
1. הסבר ה"בן יהוידע"
כתב ה"בן יהוידע" (סנהדרין פט ע"ב): "השטן ראה שכבר אברהם אבינו עליו השלום נתנסה אותו זמן בתשעה נסיונות, ולכן חשב: השתא וודאי ישיב הקב"ה כאשר השיב לו באמת אחר כך, ויצווה את אברהם לשחוט את בנו. ואברהם וודאי יקיים דבריו יתברך, ויעשה המצוה בשלמות. ובוודאי יתן לו הקב"ה בן אחר תמורת יצחק. וירויח [אברהם] שתהיה המצוה הזאת, אשר זבח את בנו לקיים מצות ד', קרן קיימת לזרעו אחריו בכל דור ודור, ותעמוד כנגדו [של השטן] בכל פעם שיבוא לקטרג. ונמצא הוא גורם לעשות דבר שיהיה נלחם עמו תמיד, ויבטל קטרוגים שלו. על כן אמר [השטן לעצמו]: 'טוב שאניח הקטרוג הזה עד שיגדל יצחק בשנים, ויהיה בחור כארזים, ואז אם יאמר לו הקב"ה לאברהם לשחוט את בנו ויביאהו לשוחטו לקיים דבר ד', יהיה יצחק מסרב, ודוחף את אביו ומתריס כנגדו, בהיותו גדול בשנים וגבור חיל. ואז לא תבוא מצוה זו לפועל, וממילא לא ישאר לאברהם ולזרעו דבר יקר ונפלא כזה, שיהיה להם למגן וצינה בכל דור ודור לדחות קטרוגים שלו'. ולכן איחר את קטרוגו זה, עד שגדל יצחק. והוא [השטן] לא ידע ולא חשב שיצחק יהיה מרוצה לקיים דבר זה בכל ליבו ובכל נפשו. וברצון ליבו פשט צווארו לפני הסכין. ונמצא מה שעשה השטן – קלקל לעצמו, שגדלה ורבה ועצמה מצות העקדה מאה ידות, מצד העוקד ומצד הנעקד".
לפי פירוש זה השטן קטרג רק בסמוך לעקדה, כיון שהוא רצה לבטל את זכויות אברהם, אבל הוא לא ידע את מעלות אברהם ויצחק שהם יעמדו בנסיון גם בגיל כזה.
2. הסבר ה"באר בשדה"
לעומת זאת יש שפירשו שהשטן קטרג עוד קודם:
ה"באר בשדה" (על רש"י) כתב: "מיד קטרג השטן בשעת המשתה, וכן משמע בזהר הקדוש פרשת בראשית (דף יא ע"א), והקב"ה אמר לו שאם יאמר לו שיקריב את בנו לא יעכב. וכי תימא: אם כן למה המתין הקב"ה מלנסות את אברהם עד שנת ל"ז ליצחק? יש לומר שהוא כדי להגדיל שכרו של יצחק, שהיה אז בן ל"ז, בכוחו ואונו, ואביו זקן מופלג, ואפילו הכי לא עיכב".
ה"יפה תואר" (בראשית רבה נה, ד) כתב: "להגדיל הנסיון, שעם היות יצחק גבר בגוברין, ונאהב לאביו אשר הוא כבר זקן ושבע, ונואש מלהוליד עוד, עם כל זה לא ימנעהו מהמוות, וגם כדי שיתנסה עמו יצחק בהיותו בחור כארזים, וידי אביו כבדו מזוקן, לא יוכל להכריחו, והוא ישמע לו".
לפי שני הפירושים הללו עולה שד' חיכה שלושים וחמש שנה כדי להגדיל את שכרם של אברהם ויצחק!
סיכום
למדנו מהסברי רש"י על האהבה העצומה שהיתה לאברהם וליצחק כלפי ד', ועל האהבה העצומה שהיתה לד' כלפי אברהם ויצחק.
