top of page

כבר למעלה מ25 שנה מדי שנה מתקיימת בישיבה "ישיבת בין הזמנים" בהשתתפות מאות מתלמידי ובוגרי הישיבה. לישיבת בין הזמנים מגיעים עשרות.רבנים, התלמידים מסכמים את השיעורים ובסוף הישבה"ז מוציאים חוברת של השיעורים. 

גאולה | הרב אליעזר קשתיאל​

כאשר אדם עולה לשמים ביום הדין שואלים אותו שש שאלות: א. אם היה ישר בענייני העולם הזה - "נשאת ונתת באמונה", ב. אם הקדיש זמן לעניינים הרוחניים - "קבעת עיתים לתורה" ג. אם הקים משפחה. והשאלה הרביעית: האם ציפית לישועה, האם רצית באמת שתבוא הגאולה למה זו שאלה כ"כ חשובה? העיקר שאדם קיים מצוות. עד כדי כך ששואלים אותה את האדם לאחר מותו? מה החשיבות הגדולה באמונה שתבוא גאולה?

להמשך קריאה >>

חורבן בית המקדש | הרב ראובן פיירמן

מחורבן בית המקדש עד מרד בר כוכבא היו שבעים שנה. אלו היו השנים הקשות ביותר שהיו לעמ"י. לא היה זמן כ"כ טראגי כמו אז. חוץ מהטרגדיה שבעצם החורבן, נהרגו בזמן ההוא 1,100,000 יהודים - כשליש מעם ישראל.

ארבעים שנה אח"כ היה את מרד התפוצות שגם בו נהרגו מאות אלפי יהודים. ו25 שנה אח"כ היה מרד בר כוכבא שבו נהרגו/נהפכו לעבדים כמיליון יהודים. 

להמשך קריאה >>

גאולה, קמצא ובר קמצא | הרב שמואל יניב

רש"י הראשון בתורה שואל למה התורה התחילה מבראשית, לכאורה היה צריך להתחיל מפרשת החודש שהיא המצווה הראשונה בתורה, ועונה שכבר ביום הראשון אנחנו מצווים לעשות משהו. כל הבריה כולה נבראה בשביל ארץ ישראל, והקב"ה שברא את העולם נתן לעם ישראל את ארץ ישראל, וזה מוכח מספר בראשית שבו פתחה התורה... בכל ניסיון שנעשה לאברהם אבינו היה ייחודיות כדי להפיץ את אור הגאולה בעולם.

להמשך קריאה >>

בין המצרים | הרב דודי דודקביץ'

ימי בין המצרים מייצגים שני חטאים שמלווים אותנו. בין שני תאריכי החטאים נוצרה התקופה הקשה הזו של "ימי בין המצרים". למה אנחנו מדברים על החטאים? הרב זצ"ל באגרות אומר לא להיות "הועד לחיפוש חטאים". כשצריך לפשפש במעשיו, יפשפש אבל לא ברמה של עיסוק יתר והתבוססות בחטא. המטרה כאשר עוסקים בחטאים היא לברר את הנפילות שלנו ע"מ לדעת מה אנחנו עוזבים, וכיצד לא נחזור על כך... לכאורה, בהסתכלות ראשונית, נראה להרבה אנשים שחטא העגל הרבה יותר חמור מחטא המרגלים.

להמשך קריאה >>

על החורבן ועל הבנין | הרה"ג אריה שטרן שליט"א

הרב זצ"ל אומר על חודש אב: "גילת עם בשבבי אור ישועה תקומם אשר הרסה בכיה של חינם" (בחטא המרגלים).

צריך להבין מאיפה לקח הרב את השמחה בחודש אב: "גילת עם", הרי דווקא בחודש הזה ממעטין בשמחה. מספרים על הרב זצ"ל שהיה בוכה על החורבן כמי שמתו מוטל לפניו… הרב מסתכל על המציאות ורואה שבבי אור ישועה, מעט אתחלתא דגאולה, ומזה הוא שמח. הרב רואה מגמה שמביאה את גאולת ישראל. למרות הדברים הרעים. "ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה'"... שלש דמעות הללו למה? 

להמשך קריאה >>

בין מצרים לגאולה | הרב אביהוא שורץ​

אנחנו נמצאים עמוק בתהליך של גאולה, הרבה אחרי ה"אתחלתא דגאולה"... וכאן בא הבן ושואל, באמת זה ככה? זו הגאולה? המדינה חילונית, ראש הממשלה חילוני, בתי המשפט חילוניים, ראשי המדינה, מוסדות החינוך, אפילו כשיש קצת צדיקים שרוצים ליישב את הארץ ולא נותנים להם, ומפנים אותם מיד... אם הקב"ה מחכה לגאולה ומצפה לביאת המשיח, וגם עמ"י מחכה לגאולה, אז למה הגאולה מתעכבת? בגלל מידת הדין. שווה לנו לחכות בשביל השכר הגדול שאנחנו מקבלים שכר על עצם הציפיה לגאולה.

להמשך קריאה >>

איכה ישבה בדד | הרב אברהם ריבלין

הנקודה המרכזית שחוזרת במגילת איכה פעם אחרי פעם היא נקודת הבדידות של ירושלים ועמ"י.

"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס"

האסון המרכזי באלמנה הוא שהיא לבד. זאת הנקודה כאן. התיקון לחורבן זה לדאוג שלא יהיה אף אחד בבחינת "אלמן" ובודד.

"בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים"

<< להמשך קריאה

איכה ישבה בדד | הרב אברהם ריבלין

הנקודה המרכזית שחוזרת במגילת איכה פעם אחרי פעם היא נקודת הבדידות של ירושלים ועמ"י.

"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס"

האסון המרכזי באלמנה הוא שהיא לבד. זאת הנקודה כאן. התיקון לחורבן זה לדאוג שלא יהיה אף אחד בבחינת "אלמן" ובודד.

"בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים"

להמשך קריאה >>

ענייני דיומא | הרב אורי שרקי

במהלך בריאת העולם היו ארבעה שלבים שחזרו על עצמם בכל יום: תכנון, ביצוע, שיפוט וסיכום. 

תכנון - "ויאמר א-לקים יהי אור".

ביצוע - "ויהי אור".

שיפוט - "וירא אלוקים את האור כי טוב".

סיכום - "ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד".

ביום הראשון כתוב "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" "יום שלישי, רביעי, חמישי" ו"יום השישי".

אם בכל הימים יש את אותו הסיום, מדוע לא כתוב "ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי"?

כיוון שאין סיכום ליום השביעי משמע שהוא לא נגמר, וממילא יוצא שאנחנו בתוכו.

להמשך קריאה >>

הפטרת פנחס | הרב איתן שנדורפי

את ההפטרה הזו קוראים רק כאשר שבת פנחס חלה לפני יז בתמוז. בהפטרה קוראים בעיקר את פרק יט, ואת הפסוק האחרון של פרק יח כדי לא להתחיל בדבר רע. אפשר לחלק את הפרק לארבעה חלקים: 1. האיומים על אליהו ובריחתו. 2. התגלות ד' לאליהו בהר סיני. 3. ציווי ד' לאליהו. 4. פגישת אליהו עם אלישע.

יש לשאול כמה שאלות על הפרשה: 1. מדוע כפל פעמיים את עץ הרותם? 2. מדוע הדגיש הנביא את האכילה של אליהו? 3. מדוע ד' מתגלה אל אליהו דווקא בהר סיני? 4. למה ד' שואל את אליהו מה לך פה? פעמיים. 5. מה עניינם של הרעש הרוח והדממה? 6. מדוע ציווה ד' לאליהו ציווים, ולמה אליהו לא עשה אותם?

להמשך קריאה >>

bottom of page