כבר למעלה מ25 שנה מדי שנה מתקיימת בישיבה "ישיבת בין הזמנים" בהשתתפות מאות מתלמידי ובוגרי הישיבה. לישיבת בין הזמנים מגיעים עשרות.רבנים, התלמידים מסכמים את השיעורים ובסוף הישבה"ז מוציאים חוברת של השיעורים. 

"האמת והשלום אהבו" | הרב דוד לבנון  

הגמרא מפרשת שהצומות יהפכו לשמחה ע"פ המצב המדיני שיש בארץ. אם יהיה מצב של שלום או לא. במצב של שלום יהיה ששון ושמחה, אם לא יהיו לא גזירות ולא שלום עמ"י יכולים לבחור אם הם רוצים להתענות או לא. "רצו מתענים לא רצו אין מתענים".

בזמן המשנה הכריעו שימשיכו להתענות בט' באב כיוון שהוכפלו בו צרות. והראשונים החמירו על כל הצומות. מדוע החמירו? הראשונים רצו להבהיר שאנחנו לא מעוניינים להישאר במצב ביניים. אנחנו רוצים גאולה!  

להמשך קריאה >>

כוח הדיבור | הרה"ר הרה"ג דוד לאו שליט"א

נתן לנו הקב"ה מתנה גדולה, יכולת שנקראת "נפש חיה" - "רוח ממללא", הפה הזה יכול לפעול גדולות ונצורות. אם נשמרים שלא לדבר דברים אסורים ודברים בטלים מה שאומר האדם מתקיים. כשמספרים סיפורים על צדיקי עולם שאמרו דברים שהתקיימו, זה אמת! כי מי שמקיים את "מוצא שפתיך תשמור" ולא מחלל את לשונו, עליו נאמר "ככל היוצא מפיו יעשה".

להמשך קריאה >>

מה יעשה אדם ויחכם | הרב יהושע כהן

שאלו את רבי יהושע בסוף המסכת האחרונה בש"ס, "מה יעשה אדם ויחכם". מה אדם צריך לעשות כדי שהלימוד יישאר אצלו וייקנה אצלו. ענה רבי יהושע: ירבה בישיבה וימעט בסחורה. להשקיע את עיקר הכוח והמוח בתורה.

אדם רוצה להיות תלמיד חכם, אבל בלי השקעה הקב"ה לא יענה לבקשתו. "הא בלא הא לא סגיא". אי אפשר בלי השקעה. 

להמשך קריאה >>

דרכי הלימוד | הראשל"צ הרה"ג הרב יצחק יוסף שליט"א

"מיום שחרב בית המקדש אין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה". הרבה תועים וחושבים שארבע אמות של הלכה זה אומר רק לבדוק מה פוסק להלכה השו"ע. אבל זה לא ככה, צריך ללמוד את ההלכה ביסודיות. ללמוד את הבית יוסף, הרמב"ם, הרי"ף, הרא"ש והרשב"א. אי אפשר ללמוד את כל הראשונים, אלא אם לומדים נושא ספציפי, מההתחלה עד הסוף. אבל צריך ללמוד את הראשונים המפורסמים, שו"ע עם נושאי כלים ופתחי תשובה. 

להמשך קריאה >>

על החורבן ועל הבנין | הרה"ג אריה שטרן שליט"א

הרב זצ"ל אומר על חודש אב: "גילת עם בשבבי אור ישועה תקומם אשר הרסה בכיה של חינם" (בחטא המרגלים).

צריך להבין מאיפה לקח הרב את השמחה בחודש אב: "גילת עם", הרי דווקא בחודש הזה ממעטין בשמחה. מספרים על הרב זצ"ל שהיה בוכה על החורבן כמי שמתו מוטל לפניו… הרב מסתכל על המציאות ורואה שבבי אור ישועה, מעט אתחלתא דגאולה, ומזה הוא שמח. הרב רואה מגמה שמביאה את גאולת ישראל. למרות הדברים הרעים. "ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה'"... שלש דמעות הללו למה? 

להמשך קריאה >>

 ג

להמשך קריאה >>

שקיעות בתורה ובעבודת ה' | הרב יעקב עדס

ערב תשעה באב שחל להיות בשבת...

צריך להבין האם המשנה מתארת מצב אידיאלי או רק היתר? וכן האם מותר לאכול ברמה כזאת אבל עדיף לאכול בצורה מצומצמת? 

הראבי"ה אומר שמותר לאכול בשר ולשתות יין וכו', אבל יש כאלו שנמנעים ואינם אוכלים בסעודה מפסקת בשר, ואינם שותים יין, וכן כתב בעל שיבולי הלקט שיש נוהגים כבר מחצות היום שלא לאכול בשר ולשתות יין, ומצד שני כותב שיבולי הלקט שאוכלים בשר ושותים יין אפילו בסעודה מפסקת.

<< להמשך קריאה

לקראת החופש | הרב חגי לונדין

הנחת המוצא היום היא שהאדם מאושר כשהוא במנוחה. מה מחזיק אותי במהלך השנה? הידיעה שעוד מעט יגיע החופש. טוב לי רק כשאני פסיבי, כל פעם שאני נאלץ לעבוד קשה אני רק רוצה להגיע שוב לאיזור הנוחות. 

ככל שעוברות השנים אנשים זקוקים יותר ויותר לחופש. באופן טבעי, החופשים מתארכים. בישראל מתוך 365 ימים בשנה לומדים בממוצע 180 ימים - פחות מ50%! 

להמשך קריאה >>

ענייני דיומא | הרב אורי שרקי

במהלך בריאת העולם היו ארבעה שלבים שחזרו על עצמם בכל יום: תכנון, ביצוע, שיפוט וסיכום. 

תכנון - "ויאמר א-לקים יהי אור".

ביצוע - "ויהי אור".

שיפוט - "וירא אלוקים את האור כי טוב".

סיכום - "ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד".

ביום הראשון כתוב "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" "יום שלישי, רביעי, חמישי" ו"יום השישי".

אם בכל הימים יש את אותו הסיום, מדוע לא כתוב "ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי"?

כיוון שאין סיכום ליום השביעי משמע שהוא לא נגמר, וממילא יוצא שאנחנו בתוכו.

להמשך קריאה >>

הפטרת פנחס | הרב איתן שנדורפי

את ההפטרה הזו קוראים רק כאשר שבת פנחס חלה לפני יז בתמוז. בהפטרה קוראים בעיקר את פרק יט, ואת הפסוק האחרון של פרק יח כדי לא להתחיל בדבר רע. אפשר לחלק את הפרק לארבעה חלקים: 1. האיומים על אליהו ובריחתו. 2. התגלות ד' לאליהו בהר סיני. 3. ציווי ד' לאליהו. 4. פגישת אליהו עם אלישע.

יש לשאול כמה שאלות על הפרשה: 1. מדוע כפל פעמיים את עץ הרותם? 2. מדוע הדגיש הנביא את האכילה של אליהו? 3. מדוע ד' מתגלה אל אליהו דווקא בהר סיני? 4. למה ד' שואל את אליהו מה לך פה? פעמיים. 5. מה עניינם של הרעש הרוח והדממה? 6. מדוע ציווה ד' לאליהו ציווים, ולמה אליהו לא עשה אותם?

להמשך קריאה >>